שמואל א 7

פַּרשָׁנוּת

שמואל א' ז' הוא פרק מרכזי בספר שמואל א', שכן הוא מסמן מעבר משמעותי בתולדות ישראל. לאחר שנים של חיים תחת שלטון הפלשתים, סוף סוף ניצלו בני ישראל מידי המדכאים שלהם. בפרק זה אנו רואים את בני ישראל מתאספים במצפה כדי לחדש את בריתם עם אלוהים ולבקש את הדרכתו. בראש בני ישראל עומד שמואל, המשמש כנביא ושופט. הוא קורא לעם לחזור בתשובה על חטאיהם ולחזור לאלוהים. לאחר מכן הוא מוביל אותם בתפילה של תשובה והתמסרות לאלוהים. תפילה זו נענית על ידי אלוהים, ששולח סופת רעמים המרחיקה את הפלשתים. לאחר מכן יכולים בני ישראל להקים מקום תפילה במצפה, ושמואל משמש כמנהיגם. הוא מקים מערכת צדק ומעודד את העם להישאר נאמן לאלוהים. זה מסמן את תחילתו של עידן חדש עבור בני ישראל, שכן הם חופשיים כעת לעבוד את אלוהים ולחיות בשלום. הפרק מסתיים בתזכורת לנאמנותו של אלוהים ולהבטחתו להגן על עמו. זוהי תזכורת רבת עוצמה לאהבתו ורחמיו של אלוהים, והיא משמשת לנו היום כתזכורת לכך שאלוהים תמיד נאמן ולעולם לא ינטוש אותנו.